כאשר מפתחים סדרה חדשה או מרחיבים סדרה קיימת מעוניינים במכלול פריטים שייתן מענה למקסימום צרכנים, וכך יתרום להגדלת המכירות. יחד עם זאת, כל תוספת של פריט בסדרה מהווה השקעה כספית (הן בפיתוח, הן בייצור והן בשיווק). לכן, המטרה היא להרכיב סדרה כך שתכלול אומנם מינימום פריטים אך בו בזמן תיתן מענה לכמה שיותר צרכנים (minimum flavors at maximum reach).

בגישה המחקרית הישנה, הפתרון לסוגיה זו היה ביצוע של מחקר סנסורי לכל מוצר אופציונלי בסדרה ואיתור המוצרים האטרקטיביים ביותר לחיך של הצרכן. יחד עם זאת, מהלך מחקרי מסוג זה לא הצליח לאתר את אותם מוצרים שיהוו תחליף לאותו מוצר (קרי, אומנם מוצר טעים אך פונה לאותו קהל שכבר קונה/יקנה מוצר אחר בסדרה). לפיכך, פיתרון זה אינו מאפשר לאתר את אותם טעמים שיגרמו להגדלת נתחי השוק.

הגישה המחקרית החדשה, פותרת את המכשול באמצעות מתודולוגית ה- TURF, אשר מאפשרת, באמצעות ניתוח סטטיסטי מתקדם, את איתור אותם טעמים אופציונאליים אשר יביאו לסדרה את מקסימום הצרכנים, תוך התחשבות באלמנט התחליפיות. מעבר ליתרונות אלו, מתודולוגיה זו אפשרית לביצוע כבר בשלב הראשוני של רעיון הסדרה. כלומר, כלל לא צריכים לפתח אבטיפוס לטעימה, היות והמחקר מתבסס על קונספטים בלבד. יחד עם זאת, בתום שלב זה, של איתור הטעמים, יש לשקוד על פיתוח המוצרים ולדאוג לאטרקטיביות סנסורית אופטימאלית ביותר, כך שגם יהיו באמת טעימים לצרכנים.

מחקרים מראים כי לריח השפעה מכרעת על התקבלות מוצרים פונקציונאליים. גם אם מוצר ממלא בצורה הטובה ביותר את תפקידו, אך ריחו לא אטרקטיבי, התקבלותו תהיה נמוכה יותר והדבר יבוא לידי ביטוי גם בהערכת אותם מאפיינים פונקציונאליים. לדוגמא "חומר לניקוי רצפות הדוחה תיקנים" - גם אם הוא באמת דוחה תיקנים, כך שלא יעזו להיכנס לבית, וגם אם הוא מבריק, מנקה ועושה פוליש לרצפות, אך הריח שלו דוחה את עקרת הבית אין סיכוי שהיא תקנה אותו. כתוצאה מכך, המחקר הסנסורי שם דגש על הערכת האלמנטים המקושרים לריח. הדבר בא לידי ביטוי הן במחקרים ממוקדי ריח, המאפשרים בחינת אטרקטיביות הריח בלבד בקרב קהל היעד, והן במחקרי התנסות ביתית, אשר מאפשרים לבחון את המוצר כמכלול שלם בתנאים ביתיים טבעיים, בקרב הקהל הפוטנציאלי לשימוש במוצר.

על מנת קבל תשובה מעמיקה בנושא, ניתן לחלק את המהלך המחקרי למספר שלבים: בשלב הראשון מומלץ לבחון את המוצר והקונספט באמצעות מחקר איכותני הכולל קבוצות מיקוד קולינאריות, לפי מתודולוגית Kitchen Cconnect. מחקר מסוג זה, מדמה שימוש ביתי עם המוצר, בעמדות מטבח ביתיות שנבנו במיוחד לצורך מחקרי מסוג זה. תוך כדי השימוש עם המוצר במטבח, ניתן לתצפת על המשתתף במחקר ולזהות את אותן נקודות תורפה של המוצר. בתום תהליך ההתנסות, מבוצע דיון מעמיק עם מנחים מקצועיים, לשם הבנת התובנות הסנסוריות העולות מהמוצר. בשלב השני, לאחר שיפור המוצר בהתאם להמלצות השלב הראשון, מומלץ לבצע מחקר התנסות ביתית למוצר, המשמש כמחקר כמותי בקרב קהל היעד, לצורך בדיקת המוצר בתנאי אמת לפני השקתו.

רב המחקרים הסנסורים מבוצעים בקרב קהל צרכנים ממוקד. באופן סטנדרטי מבוצעים המחקרים בקרב קהלי יעד המהווים עד כ- 30% מכלל האוכלוסייה. עם זאת, ניתן לבצע את המחקרים גם תוך פניה לקהל מסונן יותר (סינון של עד כ- 10% מכלל האוכלוסייה), אך הדבר משפיע על תמחור המחקר ולוח זמני המחקר. סינון המהווה פחות מ- 10% מכלל האוכלוסייה, אפשרי בלוחות זמנים ארוכים במיוחד, ואינו תמיד כדאי. יש להדגיש כי בבניית המחקר אנו שמים דגש רב על סינון קהל היעד, כך שהפניה תיהיה לאלו שהמוצר באמת רלוונטי להם.

שמירה על סודיות מחקרית הינה אחת מאבני היסוד של אנליסט. הסודיות מובטחת בכל שלבי המחקר, החל מהצעות המחיר ועד הגשת דוח הממצאים. להלן מספר דוגמאות לשמירת הסודיות המחקרית:

• ביצוע מחקרים "עיוורים", ללא חשיפת שם המותג או היצרן.
• סינון מקדים, כך שלמחקר עצמו לא ייכנסו אנשים העוסקים בתחומים מקבילים (חברה מתחרה) או תחומים לא רצויים (כמו פרסום).
• ביצוע מחקרים לא בקניונים/מרכזים מסחריים, אלא באמצעות שיטות גיוס אחרות המאפשרות שליטה מקסימאלית על קהל הנבדקים (לדוגמא סינון ואיתור באמצעות רכזים אזוריים).

כל חומרי המחקר נאספים, באופן שוטף, למשרדי אנליסט ושם נגרסים עד השמדה מלאה. יחד עם זאת, יש לזכור כי בכל בדיקה כמותית, בקרב עשרות ומאות משתתפים, ישנו סיכוי של חשיפה מסוימת. אנו מבטיחים על שמירת הסודיות, אך עדין יש לזכור כי מי שעניינו במזיד עשוי לחדור גם למחקר הסודי ביותר.

לטמפרטורת המוצר השפעה מכרעת על ההתקבלות הסנסורית. מוצרים משנים את אופיים הסנסורי כתוצאה משינוי בטמפרטורה. הדבר בא לידי ביטוי בשינויי מרקם, טעם וריח ולעיתים גם במראה. באנליסט קיים מערך לוגיסטי, שמטרתו, בין היתר, להקפיד על שינוע המוצרים בתנאים אופטימאליים של חום או קור (תוך התייעצות עם הלקוח), כמו גם אחסון המוצרים עד זמן ביצוע המחקר ובעת המחקר עצמו. המטרה היא להגיש את המוצר בתנאים המתאימים ביותר, על מנת לשקף את התקבלותו האמיתית של המוצר בקרב הצרכן.

אחד מהעקרונות המובילים של אנליסט הוא לתת מענה שלם ללקוחותיה. הדבר בא לידי ביטוי גם בליווי מחקרי מלא, מרגע העלאת השאלה המחקרית ועד יישום הממצאים וההמלצות. לקוחות אנליסט נהנים מיחס אישי, כך שכל לקוח מלווה במנהל מחקר/חוקר אישי, אשר דואג להבנת מטרות המחקר, בניית המחקר המתאים ביותר למטרות, יישום המחקר בתנאים האופטימאליים, ניתוח התוצאות והסברם ללקוח. כל מחקר מסוכם בדוח המפרט את כל המהלך המחקרי וכולל בתוכו המלצות ליישום. הצוות המחקרי של אנליסט מלווה את לקוחותיו ונפגש עימם בכל צורך, גם בשלבים הסופיים של הצגת הממצאים בפורומים מצומצמים או בפורומים רחבים של אנשי ההנהלה, והוא זמין לתת ייעוץ גם לאחר תום המחקר עצמו.

אין ספק שבעולם אידיאלי ללא גבול תקציבי ומגבלות זמן, הרצון הוא שכל שינוי שמבוצע במפעל ייבדק באמצעות מחקר צרכני-כמותי, אשר יחזה כיצד השינוי ישפיע על השוק והמכירות. אך כולנו יודעים שלא כך הדבר במציאות, ואף ישנן חברות המעדיפות לא לבדוק את מוצריהן כלל, משיקולי עלות.

המטרה שלנו באנליסט היא למצוא פיתרון מחקרי יצירתי לכל סוגיה ובכל תקציב. הדבר בא לידי ביטוי בתפירת הפתרון המחקרי המתאים ביותר, תוך הקפדה על אתיקה מקצועית. אנחנו מאמינים כי כל שינוי במוצר מחייב בדיקה, אך אין הדבר מחייב בדיקה כמותית של מאות צרכנים, תוך הוצאות מחקר מופרזות. כאשר מפעל מבצע שינויים בקו הייצור, תוך אילוצים של שינוי חומרי גלם/ספקים/מכונות ייצור בקו, ומטרתו כי הצרכנים לא יחושו בהבדל אנו ממליצים על הקמת צוות טעימה פנים מפעלי לצורכי בקרת איכות. עלות הקמת הצוות הנה חד פעמית ובתמורה מקבל המפעל צוות הנותן מענה בדבר שאלות סנסוריות ספציפיות המתעוררת במהלך הייצור. כאשר לא מתאפשר למפעל היצרני להקים צוות פנימי, ניתן לחילופין להשתמש בצוות המומחים הקיים בחברת אנליסט. יחד עם זאת, אם השינויים המבוצעים במוצר הם על מנת לשפרו, יש צורך לבצע מחקר בקרב צרכנים על מנת לאמוד את ההתקבלות הסנסורית של המוצר החדש. במקרה זה מומלץ לבצע מחקרי טעימה כמותיים, כאשר סוג המחקר ומהלכו יותאמו בכל מקרה לגופו.

חברת אנליסט מבצעת באופן שוטף וקבוע מחקרים סנסוריים בקרב ילדים, במספר קבוצות גיל. המחקר עצמו מותאם ליכולות הקוגניטיביות של הילדים: בקרב פעוטות מבוצעים המחקרים הסנסורים תוך כדי תצפית או התנסות ביתית, תוך הבנת תגובת הילד באמצעות האם. בקרב ילדים בגיל 4-5 ניתן לבצע גם מחקרים סנסורים, באמצעות ראיונות אישיים, להבנת ההעדפה בין שתי חלופות או בין שני מתחרים. ילדים בגילאי 6-8 משתתפים במחקרים סנסורים מעט מורכבים יותר, אך גם בראיונות אישיים. הם מבינים מושגים סנסורים בסיסיים כמו מתוק, חמוץ, מר, מלוח, קשה, רך ועוד. ילדים בגילאי 9-12 מבינים אף קצת יותר ואף מסוגלים למלא שאלון סנסורי במילוי עצמי. נוסח השאלות, סוג השאלה, סוגי הסקאלות ושאר הפרמטרים, מותאמים כולם למחקר הנערך בקרב ילדים ובאופן ספציפי לסוג המוצר. המחקרים לילדים מבוצעים באמצעות צוות מיוחד של אנליסט אשר הוכשר עבור מחקרים מסוג זה, בקרב קהל ייחודי של ילדים.